<h1>שאילתות פרשת בשלח שאילתא מ"ט</h1>
<h2>דף ג.</h2>
וכמה שיעורא דעירובי חצירות כדתנן [עירובין פ':] וכמה שיעורן בזמן שהן מרובין מזון שתי סעודות לכולן בזמן שהן מועטין כגרוגרת והוצאת השבת לכל א' וא' והיכא דפלגיה לעירוביה ואחתיה בתרתי מאני לא הוי עירוב [שם מ"ט.] דאמר רב יהודה אמר רב שמואל החולק עירובו אין עירובו עירוב מאי טעמא עירוב שמיה דמערב ולא דמפליג [שם ל"א:] רב הונא אמר קטן גובה את העירוב [שם פ"ה:] וכי מחתין ליה צריכין לאחותיה בביתא מן ההוא חצר ואי שיתופי מבוי צריכין לאחותיה בחצר מן ההוא מבוי ואי אחתיה לעירוביה בבית שער אכסדרה ומרפסת כיון דלאו בני דירה נינהו לא הוי עירוב ומאן דיתיב התם לא צריך למיתן עירוב דתנן [שם סוכה ג':] הנותן עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב והדר שם אינו אוסר עליו ואי אחתיה נמי בבית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות לא הוי עירוב [שם] כדתניא בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה ומן המעקה ואינו מטמא בנגעים ואינו נחלט בבתי ערי חומה ואין חוזרין עליו מעורכי מלחמה ואין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו את העירוב ואין עושין אותו עבור בין שתי עיירות ואין האחין והשותפין חולקין בו קא תני מיהא אין מניחין בו עירוב [שם] מאי טעמא דלא חזי לדירה וכיון דלא חזי לדירה אין מניחין בו עירוב אבל שיתופי מבוי מניחין.
